פסק-דין בתיק ת"א 000825/97

1. מבוא:

עניינה של התובענה שבפני בטענתו של מר יצחק מונדרי (להלן:" התובע"), לפיה הוראה שנתן לבנק הפועלים בע"מ- סניף חצור (להלן: " הנתבע" או " הסניף"), במסגרת ביצוע עסקאות עתידיות במט"ח, לא נקלטה אצל הנתבע ועקב כך הוא נאלץ, על מנת להקטין נזקיו, לבצע עסקאות אשר גרמו לו להפסדים ניכרים ומנעו ממנו ביצוע עסקאות אשר היו מניבות לו רווח ניכר.

2. הצדדים:

התובע, איש חינוך במקצועו, ביצע החל משנת 1992 עשרות עסקאות עתידיות במט"ח באמצעות הנתבע. לצורך ביצוע עסקאותיו עמדה לתובע, במועד הרלבנטי לתובענה, מסגרת אשראי של 500,000$ (ארה"ב), אשר כנגדה עמד סך של 50,000$ (ארה"ב) כבטחון להפסד אפשרי. 

הנתבע ביצע עבור התובע עסקאות בשוק ההון, בהן העסקה נשוא כתב תביעה זה, באמצעות פניה לחדר העסקאות של בנק הפועלים בע"מ (להלן: " חדר העסקאות" ו" הבנק", בהתאמה). 

3. העובדות הצריכות לעניין:

רקע כללי:

ענייננו בתחום העסקאות העתידיות במט"ח, במסגרתן מתחייב יוצר העסקה, באופן בלתי חוזר, לשלם לבנק, בתאריך מימוש העסקה העתידי, סכום מוגדר במטבע חוץ מסוג X כנגד זיכויו במטבע חוץ מסוג Y, וזאת על פי שער חליפין ידוע מראש ביום כריתת העסקה, המנותק משער החליפין שישרור בפועל במועד מימושה העתידי של העסקה.

עסקה מסוג זה, מטבע הדברים, חשופה לתנודות חריפות בשערי החליפין.

בכל רגע נתון במהלך חיי העסקה יכול מבצעה לסיימה, בדרך של יצירת עסקה נוגדת ובכך לקבע לו רווח או הפסד לתקופה שמיצירת העסקה ועד למועד בו היא הסתיימה. משעה שנסגרה העסקה המקורית על ידי ביצוע עסקה נגדית, שוב אין היא חשופה לתנודות בשערי המטבע.

כל עסקה שנפתחה ועדיין לא נסגרה בעסקה נוגדת נקראת "פוזיציה פתוחה" והמחזיק בה חשוף בכל עת לשינויים התדירים בשערי החליפין שבין המטבעות שבהן בוצעה העסקה.

העסקאות העתידיות במט"ח מבחינות בין עסקת פורוורד (FORWARD) לבין עסקת ספוט; עסקת פורוורד היא עסקת חליפין בין שני מטבעות, על-פי שער מוסכם מראש בשעת ההתקשרות, בסכום מוגדר, לביצוע בתאריך נתון בעתיד, כאשר עליו יש להשקיף כמועד אחרון למתן הוראה לסגירת העסקה. עסקת ספוט היא אותה עסקה ממש, אלא שמועד ביצועה הוא שני ימי עסקים ממועד עריכתה.

האירועים שהביאו להגשת התובענה:

ביום 13.9.95 קשר התובע עסקת פורוורד, לפיה התחייב לרכוש ביום 30.5.96 500,000$ (ארה"ב) בתמורה ל- 49,350,000 יין יפני, לפי שער חליפין של 98.7 יין יפני לדולר ארה"ב (להלן: " עסקת הפורוורד").

במרוצת הימים הבאים, התחזק שער הדולר כנגד היין, באופן שהסב לתובע רווח על העסקה שביצע. ביום 19.9.95 החליט התובע לסגור את עסקת הפורוורד, באמצעות ביצוע עסקה נגדית, קרי-מכירתם של 500,000$ (ארה"ב)  תמורת 50,167,000  יין יפני, לפי שער חליפין של 100.334 יין לדולר.

משמעות הדברים היא, כי התובע סגר את הפוזיציה הפתוחה שהייתה לו וקיבע בה רווח של כ- 27,000$ (ארה"ב), אשר נועד להתממש ביום 30.5.96.

בד בבד עם סגירת עסקת הפורוורד, קשר התובע עסקת ספוט, לפיה התחייב לרכוש ביום 21.9.95 500,000$ (ארה"ב) תמורת 52,100,000 יין יפני, לפי שער חליפין של 104.2 יין לדולר (להלן: " עסקת הספוט").

לטענת התובע, הבנק הודיע לו, כי יוכל לסגור את עסקת הספוט, באמצעות ביצוע עסקה נגדית, עד ליום 21.9.95 בשעה 21:00.

יצוין, כי עסקת הספוט המתוארת לעיל משקפת הערכה של המשקיע, לפיה שער הדולר ימשיך להתחזק כנגד היין היפני.